מתני' המוצא מת בתחלה. שלא נודע לו שיש שם קבר ולשם קבורה ניתן שם ותני המוצא פרט למצוי ותני מת לאפוקי הרוג מושכב פרט ליושב:
כדרכו. בגמרא מפרש:
נוטלו ואת תבוסתו. מותר לפנותו משם ולקוברו במקום אחר וצריך שיטול מן העפר של קבר עמו כדי תפיסה:
מצא ג'. מתים מושכבים כדרכן אם יש מקבר ראשון עד שלישי אין פחות מארבע אמות ולא יותר משמנה:
ה"ז שכונת קברות. ונכר שלשם קבורה נתנום שם ואסור לפנותם ואפי' מת אחר אם נכר שלשם קבורה נתון שם אסור לפנותו אלא שבאחד או בשנים אנו תולין שלא נקברו שם אלא לפי שעה והיה דעתם לפנותם אבל בשלשה מוכח שזה מיוחד לקברות. ואורך המערה דרכה להיות ששה ורחבה ארבעה ואלכסונה עודף שני אמות דהיינו שמנה להכי תנן מארבעה עד שמנה דאפשר שבודק באלכסונה:
ובודק הימנו. ולהלן עשרים אמה. שהמערה ד' אמות על שש והחצר שהמערות פתוחין לו מכאן ומכאן שש על שש נמצא אורך שני מערות וחצר שביניהן י"ח אמות ולפי שפעמים בודק מערה אחת באלכסונה והאלכסון של מערה אחת עודף ב' אמות בקירוב נמצא כ' אמות שמנה דמערה ראשונה באלכסונה ושש דחצר בין שתי המערות ושש דמערה שנייה דחד אלכסון אמרי' תרי אלכסוני לא אמרי' והיינו דתנן עשרים ועוד צריך לבדוק מלמעלה ומלמטה ך' אמה דהיינו ארבעים אמה דשמא זו היה מערה שבמזרח החצר ועדיין יש אחרת כנגדה במערב החצר א"נ זו היא שבמערב החצר ויש עדיין אחרת במזרח החצר:
מצא אחד בסוף עשרים בודק הימנו ולהלן ך' אמה. דמי יימר דמבית הקברות הויא ההיא מערה שמא קבר אחר הוא וחצר אחרת מאדם אחר הוא וצריך לעשות גם לשם כל בדיקות דלעיל דכמו שיש שם קבר זה כמו כן יש אחרים:
שרגלים לדבר. ששדה זו עשויה לקברים והיו בה גם מערות אחרות ומשום רגלים לדבר תני כל הני משניות הכא: