לוה ᴵ to borrow. — Qal - לָוָה he borrowed. — Niph. - נִלְוָה was borrowed. — Hiph. - הִלְוָה he lent (lit. ‘he caused to borrow’). — Hoph. - הֻלְוָה was lent. [Arab. lawā (= he delayed payment of debt).] Derivatives: לווֶֹה, הַלְוָאָה, מַלְוֶה, מִלְוָה, מִלְוֶה.
Loading...
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור
