Klein Dictionary, נוֹקְדָן

נוֹקְדָן m.n. PBH pedant. [Formed from נקד ᴵ (= top point), with agential suff. ◌ָן. cp. נַקּֽדָן.] Derivatives: נוֹקְדָנוּת, נוֹקְדָנִי.