מומר לע"ז שהוא ככופר בכל התורה כולה ומחלל שבת בפרהסיא דכופר במעשה בראשית אין מקבלין מהם קרבן כלל דכתיב אדם כי יקריב מכם קרבן להוציא את המומר ומומר לעבירה אחת אין מקבלין ממנו חטאת על אותו חטא כדילפינן פ"ק דחולין מדכתיב אשר לא תעשינה בשגגה ואשם גבי הודע אליו חטאתו והביא את אשמו דמשמע דשגגה היתה לו ושב מידיעתו אבל אם לא היה שב אפילו היה יודע שהוא חלב והשתא אכלו בשגגה אין מקבלין ממנו קרבן היה מומר לאכול חלב ושגג ואכל דם בשוגג מקבלין שם מומר לאכול חלב והביא קרבן על הדם איכא בינייהו דשב מידיעתו הוי בדם לר"ש ומקבלינן מיניה. מי ששגג והפריש חטאתו ואחר כך נשתמד אין מקבלין ממנו כדאמר' מכם להוציא את המומר ואם חזר בו מקבלין ממנו מה שהפריש קודם שנשתמד פ"ק דכריתות מימרא דר' יוחנן דאמר אכל חלב והפריש חטאת ונשתמד וחזר בו הואיל ונדחה ידחה ולא נקטי' כותיה אלא כסתמא דתלמודא דשלהי כריתות דאמרי' דבעלי חיים אינם נדחין ולהכי יקריב אותה בהמה עצמה כמו אם נולד בה מום עובר וחזרה ונתרפא תחזור לכשרותה כך אם נדחו הבעלים וחזרו ונראו יקרב.