אוכלין ומשקין מתטמאין כדכתיב מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא ואין מטמאין דבר אחר מן התורה אלא מדרבנן אוכל מטמא אוכלין ומשקין ומשקה מטמא אוכלין ומשקין וכלים וכדא' פ"ק דפסחים די"ד אלא נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאוריתא מדרבנן מיהא מטמא וכדתניא יכול יהא אוכל מטמא אוכל תלמוד לומר כי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא הוא טמא ואין עושה כיוצא בו דטמא הוה משמע מיעוטא ופרק על אלו מומין נמי אמרינן דמדאוריתא אין אוכל מטמא כלי ואין משקה מטמא כלי ורבנן הוא דגזור משום משקה זב וזבה דמטמא אדם וכלים מדאוריתא כדכתיב וכי ירוק הזב וגו' ובת"כ ר' יוסי אומר אין טומאת משקין לכלים מדברי תורה אלא מדברי סופרים ואמר ר' יהושע בן קרחא לרבי יהודה מפני מה אין אנו רואין דברי ר' יוסי דשפיר קאמר דאין טומאת משקין לכלים מדברי תורה לפי שאין טומאה עולה מידי טומאתה בו ביום בלא טבילה והערב שמש וכלים שניטמאו במשקין עולין בו ביום דלא צריכה טבילה אלא מנגבן והן טהורין וכדתנן במסכת כלים פ' כ"ה והאי דכתיב וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא מוקי לה לכלים מטמאים את המשקים וטומאת משקין לאוכלין ומשקין נמי מדרבנן דלא כרבי עקיבא אלא כהני תנאי דפ"ק דפסחים דאמרי דאין משקין מטמאין אוכל מן התורה אלא מדרבנן וכדכתב רש"י ז"ל התם די"ד. ודיני פרק זה מבואר בפרקא קמא דפסחים וזבין פ"ה ופרקא קמא דשבת ופרקא קמא דנדה ובכורות פרק על אלו מומין ופרק חומר בקדש: