1
ואף ע"פ שהלוה דחוק אין מרחמין בדין ומגבי' לו חובו מטלטלים שימצאו לו ואחר כך מן הקרקע דמטלטלי עדיפי טפי וקרא נמי הכי משמע דכתיב בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה וכתיב לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו דסתמא דאית ליה בית משמע ומטלטלי שברשותו אינו נאמן לומר שאינו שלו אלא בראיה דבחזקתיה נינהו. ובגדי אשתו ובניו הרי הקנם להם אבל של שבת לא דחזקה דלא הקנם על דעת שלא יוכל למוכרם. ומגבין לב"ח אפילו מה שהוא משועבד לב"ח אחר ולכשיבוא הב"ח יעמוד בדין וכן אפילו היה חייב לגוים ויאסרו אותו משום דהשתא דחייב לפרוע אית ליה.