שבעת ימים קודם ליום הכפורים מפרישין כהן גדול וכו'. משנה בריש יומא.
ומה שכתב ומפרישין אותו מאשתו כל שבעת ימים אלו שמא תמצא אשתו נדה וכו'. שם (דף ז') בגמרא.
ומה שכתב ומתקינין לו כהן אחר שאם יארע בו פיסול וכו'. שם במשנה:
בין שאירע בו פיסול קודם תמיד של שחר וכו' אינו צריך חינוך אלא עבודתו מחנכתו וכו'. שם (דף י"ב) פלוגתא דאמוראי ופסק כרב פפא משום דברייתא מסייעא ליה.
ומה שכתב ומתחיל מעבודה שפסק בה ראשון. הכי משמע שם לרב פפא:
עבר יום הכפורים וכו'. שם (דף י"ב:) ת"ר אירע בו פיסול ומינו אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני כל מצות כהונה גדולה עליו דברי ר"מ ר' יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכ"ג ולא לכהן הדיוט וכו' כ"ג משום איבה כהן הדיוט משום מעלים בקדש ולא מורידין אמר רבה בר בר חנה אמר ר"י הלכה כר' יוסי ומודה ר' יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשירה וכו' ואם מת ראשון שחוזר לעבודתו. ויש לתמוה על רבינו שפסק כר' יוסי ולא שבק מלמינקט לישנא דר"מ והוי כמזכי שטרא לבי תרי. וי"ל דלישנא דכל מצות כהונה גדולה עליו כולל שני דברים אחד שהוא עובד בכ"ג שני שהוא אסור בדברים שכ"ג אסור בהם ור' יוסי לא פליג עליה אלא במאי דאמר שהוא עובד בכ"ג אבל במאי דאמר דאסור בדברים שכ"ג אסור בהם מודה דהא מדינא עובד בכ"ג אי לאו משום איבה. ואכתי איכא למידק למה השמיט רבינו שאינו ראוי לכהן הדיוט וי"ל דממ"ש כל מצות כהונה גדולה עליו משמע.