1
הפריש אשמו והיה בשעת הפרשה יפה סלע וכו'. שם איבעיא להו אדם מתכפר בשבח הקדש או לא ואסיקנא x ת"ש בשעת הפרשה יפה סלע בשעת כפרה יפה שתי סלעים יצא:
2
היה בשעת הפרשה יפה שתים וכו'. תוספתא בסוף כריתות.
3
ומ"ש חזר ונעשה יפה שתים יחזור לכשרותו שאין ב"ח נדחים כמו שביארנו. בפט"ו ממעשה הקרבנות: