ה״ז גיטך מעכשיו וכו'. בפ' מי שאחזו (גיטין דף ע״ב:) אהא דאמר רב הונא גיטו כמתנתו פריך מדתנן ה״ז גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מת ה״ז גט ואם לאו אינו גט ואי אמרת אם עמד חוזר למה לי אומדנא הרי עמד אמר מרי בריה דרב יוסף משמיה דרב שניתק מחולי לחולי והא עמד קתני עמד מחולי זה ונפל בחולי אחר והא הלך בשוק קתני הלך על משענתו והא קמ״ל דהלך על משענתו הוא דבעינן אומדנא אידך אומדנא נמי לא בעינן. והרי״ף לא כתב אלא משנתנו כצורתה ושרבה ורבא לא ס״ל ההיא דרב הונא והשמיט מאי דאקשיה לרב הונא ממתני' ושינויא דמר בריה דרב יוסף משמע דס״ל דלדידן דלא קי״ל כר״ה כל שמת מחולי הראשון אפילו הלך בשוק בלא משענת ה״ז גט דמתני' דקתני אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מת ה״ז גט אעמד והלך בשוק קאי וסתם הלך בלא משענת משמע ואפילו הכי אם מחמת חולי הראשון מת ה״ז גט וכן דעת רבינו שלא חילק בין הלך במשענת להלך בלא משענת וטעמו משום דס״ל ז״ל דההוא שינויא דשני מר רביה דרב יוסף ליתיה אלא אליבא דרב הונא x דאמר גיטו כמתנתו אבל לרבה ורבא דקי״ל כוותייהו אתיא מתני' כפשטא דכל שהלך בשוק בין במשענת בין שלא במשענת אומדין אותו אם מחמת חולי ראשון מת ה״ז גט משום דההיא הליכה לאו כלום היא ובודאי לא נתרפא לגמרי כיון שמת מאותו חולי ראשון: