II. משנה ראשונה 1דרכי המשנה לר' זכריה פרנקל 210, ושם 138; הופמן, המשנה הראשונה, 37.
כמה פעמים נזכר במשנה ותוספתא "משנה ראשונה", וכמה מהן (בשם ר' יוסי) בניגוד ל"משנת ר' עקיבא"; זו משנת ר"ע – משנה ראשונה.
1. סנהד' פ"ג מ"ד: זו משנת ר"ע אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכו' בלשון הכתוב "או דודו או בן דודו יגאלנו" (ויק' כה מט)2ועי' פי' הר"מ, ועי' ספרי שופטים פיס' קצד ופיס' קצה.; תוס' מע"ש פ"ב י"ב (למשנה פ"ג מ"ז): אמר ר' יוסי זו משנת ר"ע משנה ראשונה בש"א וכו', וכן בתוס' ערכין פ"ה טו (בירוש' מע"ש שם, נד ע"ב: אבל דברי חכמים וכו'); כיוצא בו בתוס' מע"ש שם ריש פ"ב א:… דברי ר' יהודה (=מע"ש פ"ב מ"ג) ר"מ אומר בש"א וכו' א"ר יוסי זו משנת ר"ע לפיכך הוא אומר (חלה פ"ד מ"ט!) יתננו לכל כהן וחכמים לא הודו לו.
או שדברי ר"ע מוקבלים ל"משנה ראשונה"; נזיר פ"ו מ"א: משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין רע"א אפילו שרה פתו וכו'3בתוס' נזיר שנויים דברי "משנה ראשונה" זו בשם ראב"ע, בבבלי לח ב בשם "ת"ק": ת"ק לא מדמי וכו', ועי' ירוש' שם ותוס' שם..
2. בלי הקבלה למשנת ר"ע. א) עדיות פ"ו מ"ב: העיד ר' צדוק וכו' שמשנה ראשונה חגבים וכו', ובתרומות פ"י מ"ט שנויה "משנה ראשונה" זו בתור ת"ק סתם: חגבים וכו' העיד ר' צדוק וכו'. ב) כתובות פ"ה מ"ג: זו (מ"ב) משנה ראשונה ב"ד של אחריהן אמרו וכו', ובמ"ב שם נחלקו בהגבלת "משנה ראשונה" זו: ר"ע ור"ט4אבל הם לא נכללו במשנה ראשונה זו, ולא כרז"פ שם., ו"ב"ד של אחריהן" זה נזכר בפי ר' יהודה בן בתירה מנציבין בשם "חכמים": אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים וכו' (ספרי קרח פיס' קיז)5תוס' כתובות פ"ה א, וירוש' כתובות שם פ"ה כט ע"ד, ובבלי קידושין י ע"ב.; ב"ד "אחרון" זה קדם אפוא לר"י בן בתירה. ולא עוד אלא שבירוש' כתובות שם6נרמז גם בתרומות רפ"ח מה ע"א. נזכרת "משנה" קודמת ל"משנה ראשונה" שלנו – בשם "משנה ראשונה": מתניתא לא כמשנה ראשונה ולא כמשנה האחרונה אלא כמשנה האמצעית דתני בראשונה היו אומרים ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה וכו' חזרו לומר לאחר י"ב חודש וכו' ב"ד של אחרון אמרו וכו', משנה האחרונה שלנו קדמה אפוא לריב"ב מנציבין, ז"א שהיא קודמת לחורבן, ומשנה ראשונה ("בראשונה") של הברייתא, שקדמה ל"משנה ראשונה" שלנו, קודמת אפוא לה בשני דורות7בתוס' כתובות שם פ"ה א: זו משנה ראשונה רבותינו אמרו אין בת ישראל אוכלת וכו'.; גטין פ"ה מ"ו: זו משנה ראשונה ב"ד של אחריהן אמרו הלוקח מסיקריקין וכו'. משנה ראשונה נשנית בזמן המלחמה והחורבן וסמוך לו.
3. סתם8אבל רק הסתם ולא דברי ר' יהודה שחולקים רק בפרטים, ובהו' צוק' רק: המורדת על בעלה זו וכו'. המשנה של כתובות פ"ה מ"ז נקרא בתוס' שם (פ"ה ז)9ירוש' שם פ"ה ל ע"ב. בשם "משנה ראשונה" בניגוד ל"רבותינו": זו משנה ראשונה רבותינו התקינו שיהו מתרין בה וכו'; בפרה פ"ה מ"א שנויה מחלוקת ר' שמעון ור' יוסי, ומחלוקת זו שנויה בתוס' שם ריש פ"ד ונוסף עליה: ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון: בש"א מן הסדר השלישי ובה"א מן הסדר השני, וזו משנה הראשונה, רבותינו אמרו פותח ונוטל ואינו נמנע (גם במצאו פתוח); "משנה ראשונה" זו שבתוס' אינה מחלוקת ר' יוסי ור' שמעון10כדעת רז"פ בדרכי המשנה, 210., אלא מחלוקת ב"ש וב"ה, שהרי ר' יוסי ור' שמעון נחלקו כאן באמת בנוסח המחלוקת של ב"ש וב"ה; ר"ש שנה בדברי ב"ה: מן הסדר השני, ור' יוסי שנה בדברי ב"ה: מן הסדר השלישי, ושניהם פסקו כב"ה11הופמן שם, 37..
כאן, כמו בתוס' כתובות פ"ה א ופ"ה ז, מקבילה התוס' את "רבותינו" בניגוד ל"משנה ראשונה"; אבל כמו שבכתובות פ"ה א "רבותינו" של התוס' הם "ב"ד שלאחריהן" של המשנה, והם חכמים קדומים, כך "רבותינו" שבתוס' פרה, ואולי גם שבכתובות פ"ה ז, אינם התנאים שבדורו של רבי ואחריו (כסתם "רבותינו" שבתוס') אלא תנאים קודמים.
במה"ג בראשית 733: ר' יהושע בן לוי בשם ר' שמעון בן יוחאי תנינן החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו זו משנה ראשונה; אפשר וכו'12ושם 539 מקוצר: דתנן במשנה ראשונה החשוד וכו'.; בב"ר פצ"ח ד, 1254 ליתא "זו משנה ראשונה"; בבכורות פ"ד מ"י: זה הכלל כל החשוד על הדבר וכו', ושם פ"ה מ"ד: ר' מאיר אומר החשוד על דבר וכו', אבל מכיון שרשב"י אומר זה, אפשר שעיקרה משנה עתיקה; אלא שר' יהודה בר סימון בב"ר שם מוסר אחרת: ר' יהודה בר סימון פליג עליה (על ר' אבהו) רבי13כנו' כ"י ו'. יהושע בן לוי משום רשב"י לאחד וכו', וא"כ הדברים "משנה ראשונה" הם מדברי "ר' חייא רבא" שם.
השימוש בבבלי וירוש' אחר קצת: בירוש' כתובות פ"ה כט ע"ד, שהזכרתי, קורא ל"בראשונה" של הברייתא – "משנה ראשונה", וכיו"ב בירוש' ברכות פ"ג ו ע"ב (סנהד' פ"ב כ ע"א) – "משנה ראשונה" היא משנת סנהדרין פ"ב מ"א, המתאימה ל"בראשונה" של הברייתא שם, ומשנת ברכות פ"ג מ"א נקראת "משנה אחרונה", שנשנית לאחר תקנת ר' יוסי (עי" פ"מ). ובירוש' יבמות פי"ב יג ע"א וכתובות פ"ד כח רע"ג וכן בבבלי כתובות סד א נקרא "בראשונה" של בכורות פ"א מ"ז: "משנה ראשונה", ו"משנה אחרונה" נקרא "ועכשיו – אמרו" של משנתנו. כיוצא בו קורא רב הונא בבבלי ע"ז נה ב "משנה ראשונה" ל"בראשונה" של הברייתא ו"משנה אחרונה" ל"חזרו לומר" שלה; בבבלי פסח' פח א קורא הבבלי "משנה אחרונה" ל"חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש" (שהוא כמשנה שלנו בפסחים) ו"משנה ראשונה" לדעת ב"ה שלפני חזרה. ובירוש' ביצה פ"א ס ע"א (ע"ז פ"ב מא ע"ג) קראו "בראשונה" שבדברי ר' יוחנן שם: "משנה הראשונה" (משנה שלפני חזרת ר' יהושע), ואת "חזרו לומר" של ר' יוחנן – "משנה האחרונה".
הירוש' והבבלי משוים אפוא "משנה ראשונה" ו"בראשונה"14עי' גם הופמן, 38., כי גם "בראשונה היו אומרים" (– "חזרו לומר"; – "התקינו", וכדומה)15שביעית פ"ד מ"א, שקלים פ"א מ"ב, פ"ז מ"ה, גטין פ"ד מ"ה, נדה פ"י מ"ו, וכדומה הרבה, עי' רז"פ 138–142. אינו שונה בעיקרו מן "זו משנה ראשונה – משנת ר"ע" (ור' יהודה היה שונה כרגיל: בראשונה היו אומרים – עד שבא ר"ע, ובכמה מהם מעיר ר' יוסי: הן הן דברי ב"ש וב"ה
ור"ע הכריע כדברי ב"ה16עי' להלן "ר' יהודה".. ז"א ש"בראשונה" זה הוא משנת ב"ש); כי גם "בראשונה היו אומרים" – ציטאט הוא של הלכה קבועה וקצובה ומסוגננת, אלא שחלוקים הם בזה, ש"בראשונה היו אומרים" היא הלכה יחידה, אבל "משנה ראשונה" – ציטאט הוא מקובץ של הלכות17ולא כדברי אלה האומרים, שגם זו, "משנה ראשונה", הלכה יחידה היא., כ"משנת ר"ע" המקבילה לה.
ואשר לזמנם – הנה למשל בנדה פ"י מ"ו שהזכרתי, נחלקו כבר ב"ש וב"ה בנוסחאתו של "חזרו לומר" זה. ובתוס' שבת רפט"ו נחלקו ב"ש וב"ה ב"חזרו והתירו" האחרון, ואת ה"בראשונה" מייחס ר' חנינא (בר חמא). שבת קכג ב, לזמנו של נחמיה (אנשי כנסת הגדולה הראשונים): בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו. ובשקלים פ"ז מ"ה: בראשונה – חזרו – התקינו ב"ד – ; כאן "התקינו" הוא כבר מדרגה שלישית, וכולן בפני הבית.
"משנה ראשונה" קדומה למשנת ר"ע מצד אחד, ומצד שני שנויים בה במשנה זו דברי ב"ש וב"ה18תוס' מע"ש פ"ב ותוס' פרה פ"ד–ה, עי' לעיל., ז"א שמשנה ראשונה זו נסדרה סמוך לחורבן הבית ע"י אחד מבית־הלל, "שהיו שונין דבריהן ודברי ב"ש" ו"מקדימין דברי ב"ש לדבריהן" (ירוש' סוכה פ"ב נג רע"ב ובבלי עירובין יג ב).
אלא שבכל־אופן אין פירושו של "משנה ראשונה" זה אלא "משנה קדומה", קדומה ל"משנת ר"ע", אבל לא ראשונה במובן אבסולוטי.
מעין ההקבלה של "משנת ר"ע" ל"משנה ראשונה" היא גם ההערה ה"מוסיפה" למשנה הסתמית: הוסיף ר"ע19כלאים פ"א מ"ג, פסחים פ"א מ"ו (עדיות פ"ב מ"א), עדיות פ"ח מ"א (ועי' זבחים פ"א מ"ג, ובריל, צונץ יובלשריפט, 97 ואילך)., שהיא הוספה למשנה הראשונה20הופמן, 38., מעין תוספתא למשנה21עי' בריל שם.. ועי' לעיל למשנת חגיגה: מוסף עליהן.
וישנן שורות של משניות סתמיות, שנחלקו בפירושן ובהגדרתן בית־שמאי ובית־הלל22עי' הלוי ה"א ג, 206 ואילך..
אהלות פ"ב מ"ג: אלו מטמאין במגע ובמשא וכו' השדרה והגלגולת שחסרו. כמה הוא חסרון בשדרה בש"א – ובה"א – ובגלגולת בש"א כמלוא מקדח ובה"א כדי וכו' באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאים דברי ר"מ וחכ"א בגדול של לשכה (א"כ יש כאן פירוש לפירושם של ב"ש, ועי' כלים פי"ז מי"ב).
שם פ"ז מ"ג: המת בבית ולו פתחים הרבה כו' חשב להוציא באחד מהם וכו'. בש"א והוא שחשב עד שלא ימות ובה"א אף משמת וכו'.
שם פי"א מ"א: הבית שנסדק טומאה בחוץ כלים שבפנים טהורים וכו'. בש"א עד שיהא בסדק ארבעה טפחים ובה"א כל שהוא.
כלים פט"ו מ"א: השידה והתיבה וכו' והן מחזיקין ארבעים סאה בלח וכו' טהורים. (פי"ח מ"א) השידה בש"א נמדדת מבפנים ובה"א נמדדת מבחוץ.
שם פ"כ מ"ו: סדין שהוא טמא מדרס ועשאו וילון טהור וכו'. מאימתי הוא טהרתו בש"א משיתבר בה"א משיקשר וכו'.
קידושין פ"א מ"א: האשה נקנית וכו'. נקנית בכסף ובשטר ובביאה. בכסף בש"א בדינר וכו' ובה"א בפרוטה וכו'.
מקואות פ"ד מ"א: המניח כלים תחת הצינור וכו' פוסלין את המקוה. אחד המניח והאחד השוכח כדברי ב"ש וב"ה מטהרין בשוכח; ב"ש סוברים "המניח" לאו דווקא וב"ה סוברים מניח דווקא.
פסחים פ"א מ"א: ובמה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ. בש"א שתי שורות על פני כל המרתף ובה"א שתי שורות החיצונות וכו'.
שם פ"י מ"ח: לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל וכו' ונאמר לפניו הללויה. (מ"ו) עד היכן הוא אומר בש"א עד אם הבנים שמחה ובה"א עד חלמיש למעינו מים.
והרבה כאלה (אף שלא כל אלה שהביאם הלוי באים בחשבון?).
וישנן משניות שכבר ציטט אותן ר' יהושע, וקרא אותן משנת "חכמים":
תרומות פי"א מ"ב: א"ר יהושע לא מנו חכמים שבעה משקין (מכשירין פ"ו מ"ד!) כמוני פטמין: משנת "שבעה משקים" היתה אפוא כבר לפניו בצורתה זו; פסחים מג א בברייתא: א"ר יהושע וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח (פסח' פ"ג מ"א) למה מנו חכמים (שם) את אלו (כותח הבבלי וכו') כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן; פסח' לח ב23תוס' חלה פ"א בשינויים!: אמר ר' אילעאי וכו' באתי ושאלתי לפני ר' יהושע ואמר לי הרי אמרו (פסח' פ"ב מ"ה) חלות תודה ורקיקי נזיר וכו'.
כיוצא בו ציטט גם רבן גמליאל (דיבנה)24פסח' מח ב.: אר"ע דנתי לפני ר"ג וכו' (אמר לי) [הא] אין לך אלא מה ששנו חכמים25פסח' פ"ד מ"ד. (זה הכלל) תפח וכו'.
כל אלה מוכיחים למדי שהיתה בעולם משנה קדומה, סדורה ומסוגננת.
ואמנם דבר זה יוצא גם מן שׂרידי קבצים ישנים, שנשׂרדו עוד במשנתנו, שכמה מהם בודאי לכל המאוחר מסוף זמן הבית הם.