"השגות הראב"ד על הרי"ף" הוא חיבור שכתב רבי אברהם בן דוד מפושקירה (הראב"ד השלישי) במאה ה-12, בפרובאנס, צרפת. בספר הוא מעלה השגות וקושיות על הלכות הרי״ף לתלמוד הבבלי. בניגוד להשגות המחבר על ספר משנה תורה, בהן הוא תוקף רבות מפסיקותיו של הרמב"ם באופן חריף - בספר זה הסגנון יותר עדין. בנוסף לחיבור זה, כתב גם חיבור ארוך בהרבה בו הוא מגן בחריפות על דברי הרי"ף, אותו ראה כגדול הדור, מהתקפותיו של בעל המאור. הראב"ד נטה לבקר את חדשנותו המופרזת של בעל המאור כמו גם את פלפלנותם של בעלי התוספות, ולהעריך על פניהם את המסורת הפרשנית של הרי״ף.