19
וכבר הראנו לדעת עפ״י הירו׳ והובא בתוס׳ ב״מ די״ב שכך הי׳ מנהג בישראל להפריש תרומה עד שלא נעשה כרי. עוד יש לדעת דשיטת הראב״ד ובעל כפתור ופרח דאין חיוב לתרום אלא דגן תו״י כפרש״י ותוס׳. אבל אם הפרישו משארי מינין הוי תרומה מה״ת דלא כתוס׳. ושיטה זו מתבארת בארוכה בביאור הספרי בס״ד והכי פשטא דגמרא בדה״י שבימי יחזקי׳ המלך הרבו ב״י להביא כל תבואות שדה ומפרש בנדרים דנ״ה שהוא פירות האילן וירק. ואי איתא דאינו תרומה כלל מה״ת. מהיכי תיתי להוסיף מה שאין לו זכר בתורה. והרי בעיסה לא מצינו שהחמירו בעיסה שאינה מחמשת המינים אלא למדו מזה המקרא דאפשר לתרום אע״ג שאינו בחיוב. וכיב״ז פירשנו לענין מעשר בהמה בפ׳ נשא ה׳ י׳ ובפ׳ שלח בשעירי ע״ז ט״ו כ״ה: