7
ונראה הא דאיתא בב״ב ח׳ בעובדא דריב״ע התחפש לפני רבי כע״ה שלא קרא ולא שנה וא״ל פרנסני ככלב וכעורב ופרנסו ואח״כ הצטער רבי שנתן פתו לע״ה. ופרש״י ככלב וכעורב עניני דרוש ואגדה ע״ש. ולכאורה תמוה וכי זה דרך ע״ה שלא קרא ולא שנה. ותו למה נצטער רבי אח״כ מעיקרא מאי סבר שנתן ולבסוף מ״ס. אלא ודאי פי׳ ככלב וכעורב שהיה בחצר רבי לשמור החצר ולנקות משרצים כדרך העורב. ואמר ר״י שיהיה גם הוא עושה מלאכת הכלב ועורב ופרנסו. ואח״כ חלף הלך לו ר״י ללימודו מש״ה נצטער רבי שפרנסו בחנם. ורש״י יישב דברי ר״י איך הוציא שקר מפיו ח״ו מש״ה פי׳ שכוון לאגדה. אבל רבי הבין כמשמעו: