וזהו דאי׳ במגילה דף ג׳. מיד וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ואר״י מלמד שלן בעומקה של הלכה. וכבר עמדו התוס׳ דכל העסק עם המלאך היה ביריחו וזה המקרא כתיב במלחמת העי. אבל הענין דאחר ששמע יהושע מדברי המלאך שעסק תורה הוא שייך למלחמה כמש״כ בביאור אותה אגדה להלן מ״ח ט״ז ע״כ מיד בשעה שהגיע למלחמת עי שהבין כי הדין מתוח עדיין שהרי הקב״ה אמר שים לך אורב וגו׳ ע״כ העמיק יותר במלחמתה של תורה:
והנה לא נתבאר במקרא מה נעשה עם הנפש. ובנדרים דל״ה אי׳ דר׳ יוחנן אמר דמש״ה נענש אברהם בשביל שהחזיר את הנפש. ובב״ר ריש פ׳ וירא אי׳ נוער כפיו מתמוך בשוחד. זה א״א שאמר הרימותי ידי וגו׳. ואין ביאור ללשון שוחד ע״ז הענין אם לא שנימא להיפך. דמלך סדום ביקש עבדיו נגד רצונם שלא רצו לחזור ולהשתעבד לו. וע״ז ביקש ליתן לו שוחד הרכוש וא״א נער כפיו משוחד הלז. ועשה כדין ולא החזיר את עבדיו. ואולי גם זה אמת. דנשים ובנים שבקשו לשוב למלך סדום החזירם חנם. אבל עבדיו לא החזיר שאין זה מדת חסידות להתחסד עם סדום ולהריע להם: