1
גם אזהרה זו נסמך למשפטים להזהיר שלא למנות דיין אפי׳ אינו עץ. היינו שהוא ת״ח אלא שהוא בעל עבירה וזהו מכונה בשם מום כדכתיב כי משחתם בהם מום בם. והיינו ע״ז ג״ע: כל דבר רע. אם אך ארבעין בכתפי׳ פסול להיות דיין:
16
וכן נהגו גדולי התנאים בדבריהם שהרי הלל א׳ ודאשתמש בתגא חלף ובא אחריו ר׳ צדוק באבות פ״ד ואמר כל הנהנה מד״ת כאלו נוטל חייו מן העולם וכך היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף. ואלו בא זה המאמר לכונה זו מעיקרו לא היה צריך ר״צ להוסיף דבר. אלא עיקר המאמר של הלל היה לכונה אחרת ור״צ הוסיף כונה שניה בדבר הלל: