21
והא דאי׳ בבכורות ד״מ א׳ דאפי׳ אין השבר ניכר אלא בשעת מלאכה והיינו בשעת הילוך ה״ז מום. אין הפי׳ שהוא צולע דא״כ אפי׳ בלי שבר פסול אלא בשעה שהוא מהלך יפה ניכר השבר. וכן לשון הרמב״ם הל׳ בהמ״ק פ״ז. מי שנשבר עצם רגלו והוא שיהי׳ ניכר אע״פ שאינו ניכר כשעומד אם ניכר כשיהלך כו׳ וכך לשון הטור יו״ד סי׳ ש״ט ואפי׳ השבר קטן שאינו ניכר בו שבשבר אלא כשהוא מהלך. ומה שפרש״י שם מחמת שצולע. הוא טה״ד וצ״ל מחמת שפוסע: