שחטם בהיכל וכו'. עיין זבחים ס"ג א' ומנחות ח' א'.
בגגו של וכו'. עיין זבחים ק"ז ב' וע"ע תוס' שבועות י"ז ב' בד"ה וטמא וכו' יעו"ש היטיב ועיין מרן ולח"מ ומל"מ יעו"ש.
אלא חטאת וכו'. עיין זבחים י' ב' צ"ב ב' יעו"ש. ועיין במרן שכתב ע"ז וז"ל איני יודע מה מלמדינו עכ"ל ולא הבנתי תמיהתו וכי לא צריך רבינו להשמיענו דבר זה ואולי כוונתו אחר כי אין זה צריך להשמיענו גבי חטאת כי כבר כתב זה דגבי חטאת בעינן אצבע ולא בא להשמיענו כ"א דגבי שאר קרבנות א"צ אצבע וא"כ למה הפסיק וכתב זה באמצע דיני חטאת. ועיין מל"מ לעיל פ"ד ה"ח שכתב דמשמיענו דאין דין זה שייך רק לגבי חטאת דאין להיות מספג אבל שאר קרבנות לית לן בה יעו"ש היטיב. אבל הך דין דהתם דבעינן בכלי שיעור טבילה מעיקרא משמע דבכל הזבחים הדין כן ועיי"ש במל"מ. ועיין תוס' זבחים מ' ב' סד"ה לא נצרכא יעו"ש היטיב דמשמע לכאורה דרק בחטאת הדין כן יעו"ש היטיב. והנה התוס' תירצו התם דבחטאת החיצונות כתיב מן הדם דמשמע כמו בדם וכתיב בהו ולקח דדרשינן שיעור לקיחה כי היכי דדרשינן וטבל שיעור טבילה יעו"ש והנה לפי"ז יכולין אנו לומר כי בשאר קרבנות דכתיב את הדם או את דמו אתי נמי לענין דבעינן שיעור טבילה מעיקרא ולענין וטבל ולא וספג כבר כתב המל"מ דזה אינו אלא בחטאת ולא בשאר קרבנות.
וצריך שיהא וכו'. עיין מרן מה שנתקשה בזה ועיין מל"מ מה שישב בזה דרבינו מפרש דחדא מילתא היא דבעינן שיהא בכלי שמזה ממנו שיעור טבילה ולעיל פ"ד ה"ח מיירי שם שיהא בכלי בשעת קבלה שיעור הזאה ולא שיקבל בכלי זה חצי ובכלי זה חצי וכאן קמ"ל דבעינן שיהא שיעור בשעת הזאה והיינו אף שקבל בכלי אחד כשיעור אינו רשאי לחלק אח"כ בשני כלים יעו"ש היטיב.