הרי עלי וכו'. עיין זבחים נ' א' ובתוס' שם יעו"ש היטיב ובמנחות פ"ב א' וב' יעו"ש.
יש לו וכו'. משמע לכאורה מלשון זה דלכתחלה יש לו להביא כמו שנדר ורק דבדיעבד אם הביא הכל מן החולין יצא ועיי"ש במנחות פ"א ב' ברש"י ותוס' שם בד"ה היא ולחמה וכו' דכ"ש דשפיר דמי טפי להביא הכל מן החולין ויש לעיין קצת. ואם נימא דכוונתו אלכתחלה נמי א"כ יש ראיה למש"כ הלח"מ לעיל הלכה ו' (עיין לעיל ה"ו ד"ה יצא) ובפי' המשניות כתב רבינו וז"ל ומה שאמר במצות השלישי והרביעי יביא ר"ל שמותר לו להביא כמו שאמר ואם הביא הכל מן החולין ה"ז משובח עכ"ל וכשיטת רש"י ותוס' וא"כ צ"ל ע"כ שכוונתו גם כאן ג"כ כך.
וכן אם פי' וכו'. וכן ה"ה הכא דאם הביא כולו מן החולין יצא כמש"כ מרן וכן הוא בהדיא בש"ס וזה שכיוון רבינו במש"כ וכן.
לחמה
מחיטי וכו'. מלשון רבינו משמע דלחמה לא יביא מחיטי מע"ש אבל הבהמה עצמה מותרת לבוא מחיטי מעשר שני אמנם מלשון רש"י במנחות שם פ"א ב' בד"ה שלא יקח וכו' ובד"ה אבל ממעות וכו' ובד"ה אני אומר וכו' משמע דגם הבהמה עצמה אין מביאים מחיטי מע"ש יעו"ש היטיב אבל שם פ"ב א' בד"ה מה שלמים וכו' משמע כדעת רבינו יעו"ש היטיב וברע"ב משמע ג"כ כך. וצע"ק.
ודע דשם יש פלוגתא בש"ס דר' נחמן ור' חסדא ור"ז ס"ל דדווקא מחיטין מע"ש עצמו לא יביא אבל בחטים הלקוחות בכסף מע"ש יביא ור' ירמיה ס"ל דלא יביא מחטים הלקוחות בכסף מע"ש יעו"ש היטיב והנה מדלא כתב רבינו דין זה משמע דס"ל עיקר כדעת ר"נ ור"ח ור"ז דהם הרבים ולכן כתב בסתם דלא יביא מחיטי מע"ש דמשמע דמחטים הלקוחות בכסף מע"ש יביא וכן משמע ממש"כ כמו הבהמה שהיא ממעות מע"ש וכי לא עסקינן דהבהמה נקחת בכסף מע"ש וכן משמע קצת מלשון רבינו בפי' המשניות יעו"ש היטיב ודו"ק.
כמו שביארנו. לעיל פ"ב הי"ג ועיין מש"כ שם בד"ה ואפילו תודה.