ארבעה כהנים וכו'. כ"ז מבואר בשבת קל"ג ב' מנחות ז' א' שם צ"ט ב' תוספתא פי"א שם.
עומדין בצפון וכו'. כעין זה לעיל פ"ד הי"ב יעו"ש וחד טעמא להו כמש"כ רש"י ז"ל ועיין לח"מ מה שהקשה כאן יעו"ש היטיב ולפי מש"כ לעיל פ"ג מהל' בית הבחירה הי"ב לק"מ יעו"ש היטיב והבן.
אלו
מושכין וכו'. שם במשנה במנחות צ"ט ב' מחלוקת ת"ק ור' יוסי ופסק כת"ק וכתב שם התוס' יו"ט בד"ה ר' יוסי אומר וכו' וכוותיה סתם לן תנא בספ"ב דמגילה כמש"כ שם ואפ"ה פסק הרמב"ם בפ"ה מתמידין כת"ק ונ"ל משום דהכא עיקר דמילתא התם אגב גררא וכיון דהכא עיקר דמילתא אית לן למיפסק כת"ק דהכא עכ"ל וכתבו התוס' חדשים ע"ז וז"ל וקשה כה"ג הוי הלכתא פסיקתא כדאי' בב"מ גבי כל המשנה וכו' (ועיין רא"ש פ"ק דברכות סי' ט' ותראה דלק"מ וע"ע מנחות ס"ו א' תוס' ד"ה זכר וכו' יעו"ש היטיב וע"ע ברא"ש פסחים פ"י סי' ל"ח יעו"ש היטיב אבל מרבינו לקמן פ"ח מהל' קרבן פסח הי"ד משמע דס"ל דהלכה כסתם דמגילה יעו"ש היטיב) אלא נ"ל דבשבת פי"ט מ"ב סתם כרבנן כדאיתא שם בש"ס עכ"ל והנה תירוץ אינו עולה יפה כלל דהא התם בשבת קל"ג א' אינו מבואר במשנה דציצין שאינן מעכבין אם פירש אינו חוזר עליהם ובמשנה שם ליתא לדין זה רק איתא שם כל צרכי המילה עושין בשבת ואמרינן לאתויי מאי וקאמר דאתי לאתויי דכל זמן שלא פירש חוזר אף על ציצין שאינן מעכבין יעו"ש ופשיט לה מברייתא אבל במשנה אין מבואר זה ואיכא למימר דמרבה בכל ענין דחוזרין עליהן אף שפירש והו"ל לומר דלהכי הלכה כוותיה משום דבברייתא איסתים כרבנן אבל במשנה י"ל דמרבה בכל ענין וא"כ הדרא קושיא לדוכתא כיון דבספ"ב דמגילה סתם לן המשנה כר' יוסי כוותיה הו"ל למיפסק.
אמנם מה שתפסו במוחלט דבמגילה סתם לן תנא כוותיה לא נראה לענ"ד ואמרתי להעתיק מש"כ בחי' למגילה שם. איתא שם בגמרא כ"א א' זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום זה הכלל לאיתויי מאי לאתויי סידור בזיכין וסילוק בזיכין וכר' יוסי דתניא ר' יוסי אומר סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום עכ"ל ותמוה טובא הא גם לרבנן אתי שפיר הן אמת דס"ל טפחו של זה בצד טפחו של זה ומוכרח להיות הסידור והסילוק בבת אחת אבל מ"מ שניהם יחד כשרין להיות כל היום וא"כ אמאי דחיק לומר דאתיא כר' יוסי ומצאתי שבהגהות הגאון ר"א לנדא תמה בזה. ב' קשה דאם נימא דאותה משנה אתי כר"י ולא ת"ק א"כ כיון דרבינו פסק כת"ק א"כ לא ס"ל כאותה משנה וא"כ למה העתיק אותה משנה לעיל פ"ד מהל' מעשה הקרבנות ה"ו (וכבר הרגיש זה בעל הלח"מ שם יעו"ש היטיב ומה שתירץ הוא דוחק). ג' יש לדקדק דלמה איתא שם בש"ס לאתויי סידור בזיכין וסילוק בזיכין הא כיון שהסילוק הוא קודם להסידור א"כ הו"ל לומר איפכא לאתויי סילוק בזיכין וסידור בזיכין. ד' יש לדקדק דרבינו שם כתב בפי' המשנה וז"ל ואמר דבר שמצותו ביום כשר כל היום לאתויי סידור בזיכין והם שני בזיכי לבונה שנותנין על לחה"פ כמו שיתבאר במנחות עכ"ל ויש לדקדק למה דלג הסילוק ולא כתב רק הסידור לבד.
לכן מכל הלין טעמי נראה לענ"ד ברור דרבינו מפרש לה דאותה משנה אתיא ככו"ע וכך שיעור דברי הש"ס דלאתויי סידור בזיכין אתי והיינו לרבנן דכשר כל היום וממילא ידעינן מזה ג"כ הסילוק דטפחו של זה בצד טפחו של זה (ונקט סידור לפי שזה עיקר מצותו וטפי עדיף מהסילוק דלכן המסדרים עומדים בצפון א"נ לכן נקט סידור מקודם להעיר המעיין שיבין כי בכוונה הפכו הסדר וכמש"כ והבן. וכעין זה אי' בב"מ מ"ח א') וסילוק בזיכין וכר"י ור"ל דלר"י אית לן לאתויי ג"כ סילוק בזיכין דלא תלי זה בסידור כיון דזה כשר שיהי' נפרד זמן רב מהאחר ולכן רבינו שפסק כת"ק א"כ יפה עשה שלא העתיק הך דסילוק בזיכין כיון שפסק כרבנן א"כ הוי בכלל סידור והשתא אתי שפיר דהעתיק לעיל פ"ד מהל' מעשה הקרבנות הך דמצותן ביום כשר כל היום משום דאתיא אליבא דכו"ע ודו"ק היטיב בכל מש"כ כי נכון הוא בעזר ה' והשתא ממילא לא סתם לן תנא בשום דוכתא דהלכה כר' יוסי וא"כ יפה עשה רבינו שפסק כאן כת"ק וקושיית התוס' יו"ט לק"מ והבן. ועיין תוספתא פי"א דמנחות וז"ל ר' יוסי אומר אפילו פירקו ישנה בבקר והכניסו חדשה בין הערבים אפילו בשאר ימות השנה מוציאין אותו חוץ לעזרה אין בכך כלום ומה ת"ל לפני ה' תמיד כדי שלא ילין השלחן בלא לחם עכ"ל וצ"ע בזה עיין מנחות צ"ה א' שם מבואר דנפסל ביוצא וכ"ה שם י"ב ב' ואם ר"י לשיטתו ס"ל דאין נפסל ביוצא א"כ שפיר עשה רבינו שלא פסק כן מחמת סוגיות הללו. ודו"ק.