ולא שלח את בני ישראל. מכאן ואילך כתיב בני ישראל ולא את העם. ללמדנו שמאז החל להוקיר את ישראל והסיר מהם כל העבודה. וכאן נתקיים הלשון שני של גאולה והצלתי אתכם מעבודתם. והיינו דמסיים כאן ביד משה. דמשמעו הערה בע״פ כמש״כ בכ״מ דכתיב ביד משה. וכן כאן היו שינוים מפעולות המכות עפ״י הסימן דצ״ך עד״ש באח״ב. שהיה על המטה אשר ביד משה. דבשלשה הראשונים לא הסיר הסבלות גם כן וממכת ערוב החל להסיר הסבלות כמש״כ לעיל. וממכת ברד הסיר העבדות לגמרי. רק שלא רצה לשלחם אלא להתנהג בהם בכבוד. וכן עתיד להיות לפני גאולה העתידה כמש״כ סוף שירת האזינו ועי׳ בחזית על פסוק שובי שובי השולמית וגו׳: