1
במקנך אשר בשדה. להלן י׳ פרש״י דהמכה לא שלטה אלא במקנה שבשדה ולא בבית ויישב בזה מאין הגיע להם במכת שחין הסמוכה לה בהמות אלא משום שהירא את דבר ה׳ הניס מקנהו לבתים וקשה דא״כ היה למשה רבינו להזהיר כאן ועתה שלח העז וגו׳ או המקרא היה לו לפרש כאן שהירא את דבר ה׳ הניס וגו׳ אלא נראה כהרמב״ן דה״ה מתו כל אשר בבית שהרי בפי׳ כתיב וימת כל מקנה מצרים אלא לא היתה הגזרה רק על מקנה שמשמעו עדר שלם כמש״כ בס׳ ברא׳ מ״ז י״ז. ולהלן י׳ כ״ו. משא״כ מי שיש לו בהמה יחידית לא היתה בכלל הגזירה. והיינו דכתיב כל מקנה מצרים. ובזה נשאר כמה בהמות. ולפנינו יבואר עוד היאך נשאר גם ממקנה הרבה. והא שדקדק משה לומר במקנך אשר בשדה שלא יאמר שמתים בשביל שגדלים בעיר ושם האויר דחוק ומעופש ע״כ שלט בם הדבר. מש״ה אמר דאפי׳ אשר בשדה ימותו להראות דרק של ישראל לבד ניצלו: