1
גם בפעם הזאת. אע״ג שלא היה כאן מקום להקל ולתעות כמו במכות שעברו. שהרי ע״כ כתיב שם ולא שמע אליהם וכמש״כ שם. אבל כאן לא היה מקום כלל לזה. מ״מ הכביד את לבו במה שהקל מהם סבלות העבודה. כמו שמסיים ולא שלח את העם. ללמדנו כי השכיל פרעה שהוא נענש עבורם. וא״א להתקשות על כך אבל חשב שדי במה שיסיר מהם הסבלות. והכי מבואר במס׳ ר״ה י״א דשעבוד הקשה סר מישראל בחודש תשרי ואע״ג דהמכות התחילו בניסן כדתנן במס׳ עדיות משפט מצרים י״ב חודש. היינו מניסן עד ניסן. אבל קושי השעבוד סר ממכת הערוב שהיה בתשרי. וכ״כ הראב״ע במקרא י״ח מצד הסברא והוא מדויק במקרא יפה כאן. וכאן נתקיים לשון הראשון והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. ומש״ה ניתן הסימן דצ״ך בפ״ע ועד״ש בפ״ע כי מעד״ש נשתנה הענין. וע״ע להלן ט׳ ב׳ וי״ז: