1
ראה. התבונן בדבר:
2
נתתיך אלהים לפרעה. כן יהי כאשר דברת שלא תדבר בעצמך לפרעה אבל לא משום שתהי׳ שפל ונבזה בעיניו. אלא משום שהוא יחשוב שאתה גדול כ״כ כמו אלהים. שלא בנקל גם לפניו להיות נדבר עם אלהים. כך תהא נחשב בעיניו שאינו ראוי לשמוע מפיך כ״א מפי אהרן שהוא נביאך. ונתקיים במשה כל המשפיל עצמו הקב״ה מגביהו. ודייק ה׳ באמרו נתתיך אלהים לפרעה משא״כ לישראל. שאע״ג דכתיב והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים. אין הפי׳ אלא שיהיה מנבא אותו כאלהים. אבל לא נחשב לו לישראל לאלהים ח״ו. והמה דברו עמו כ״פ כמו עם שאר גדולי ישראל. וע׳ להלן י׳ כ״ד אבל פרעה היה מחשב את משה כמו אלהים שאינו הגון לדבר עמו: