את בנך בכרך. שהוא המסייע בעניני מלוכה. והי׳ בזה המאמר לפרעה סכנה גדולה יותר מכל המכות שלא נגעו בעצם המלוכה רק עונשי המדינה. או אפי׳ הגיעה המכה לפרעה עצמו. מ״מ לא הגיע׳ לעצם המלוכה. משא״כ כשאמר לו הנה אנכי הורג את בנך בכרך. הי׳ לו להתפעל ולעשות כל האפשר איזה רע למשה. כמו שמצינו ביהויקים המלך כשקרא לפניו איכה ישבה בדד אמר אנא מלכא וכן עוד. וכשהגיע לפסוק היו צריה לראש ונגע בזה למלכותו יצא מן הגדר ושרף המגילה וביקש להרוג את הנביא. אע״ג שידע כי דבר ה׳ הוא. כך כל המכות שהרעו לפרעה לא הי׳ בהם להוציא את פרעה מן הגדר שהי׳ גדור לבלי ליגע במשה מחמת שיודע כי דבר ה׳ בפיו אבל באותו מאמר הי׳ בכח להוציאו מן הגדר ולשלוח יד במשה. וא״כ הי׳ למשה לירא להגיד לפרעה כזאת. אבל בשכר הבטחון שהי׳ למשה בלכתו לשוב מצרימה זכה לחוזק הלב שלא יירא מפרעה משום דבר. ועי׳ מש״כ להלן י״א י׳: