בי אדני. שם הזה הוא בא לשידוד הטבע. כמש״כ לעיל ג׳ ט״ו. וביקש משה מהקב״ה בזה השם יען שהוא אינו איש דברים בטבע. שיעשה לו נס וירפא לשונו כרגע:
לא איש דברים אנכי. הענין הזה נדרש להיות איש דברים עם ישראל להסביר להם כל נס על מה הוא בא ומראה. וכן הסבר דבר ה׳ במאמרים הקודמים. ואני איני ראוי לכך. ולא מה שנצרך לדבר אל פרעה חש. שהרי אמר לו ה׳ ע״ז כי אהיה עמך. אבל על דבריו עם ישראל לא השיב לו כך כמו שביארנו שם וא״כ חסר לו הכשרים לאותו ענין. והכי מבואר הפסוק ט״ז. ודבר הוא לך אל העם:
גם מתמול. לא מיבעי לדבר עם ישראל רבים וכן שלמים. אלא אפילו מתמול בהיותי במדין. לא הייתי איש דברים להסביר לחכמי מדין וכדומה כראוי:
גם משלשם. אפילו בהיותי בפלטין של פרעה חשוב כאחד מבניו שהרי היה נחשב לבן בתו. לא מצאתי לב לדבר גדולות בפני רבים:
גם מאז דברך אל עבדך. אפילו משעה שנפתחו עיני ודעתי בהיותי נדבר את ה׳ איני מוצא עצמי ראוי לכך:
כי כבד פה וכבד לשון אנכי. שבטבעי אני עומד דלשוני הולך בכבדות. ויש מי שאפילו אינו כבד פה ואינו מדבר בלעגי שפה. מ״מ אין לו כח בלשונו להוציא אמרי שפר מכח אל הפועל. שהרי בזה נתברך נפתלי בברכת יעקב. וזהו הנקרא כבד לשון. והיה בזה בקשת משה שיתן לו זה הכח בדרך נס: