את בגדי השרד לשרת בקדש. ידוע דעת חז״ל ביומא ס״פ בא לו שפירשו על בגדי כהונה. והכי איתא התם אר״ח בר״ח מאי דכתיב את בגדי השרד לשרת בקדש אלמלי ב״כ לא נשתייר משונאיהם ש״י שריד ופליט. וכבר עמד הרמב״ן לעיל ל״א י׳ דכתיב שם ואת בגדי השרד ואת בגדי אהרן. דהוי״ו יתירא וכ׳ שבאין ווי״ן יתירין בכתוב וזה פלא. עוד עמד רש״י על המקרא ל״ט א׳ ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקודש ויעשו את בגדי הקודש אשר לאהרן כאשר צוה ה׳ את משה. ולפי דעת חז״ל דקאי על ב״כ למה לא הזכיר השש. ויישב הרמב״ן מפני שאינו חשוב. וגם זה פלא. וכש״כ לפי ביאורינו לעיל כ״ח ה׳ והם יקחו את הזהב וגו׳ ואת השש. שהם יבחרו המובחר מכל מינים אלו ואין לך דבר שנדרש לבחירה כשש שיש בו מין המובחר ביותר. ועוד יש להבין מנ״ל לחז״ל להוציאו מן הפשט שהיו בגדי שרד להלביש את כלי הקודש במסע כמו שפירשו הראשונים ז״ל. אלא נראה דגם חז״ל מפרשים הכי אלא שהבינו עוד פי׳ אחר ממקרא דפ׳ פקודי הנ״ל דכתיב ויעשו את בגדי הקודש אשר לאהרן כאשר צוה ה׳ את משה. והוא מיותר לגמרי שהרי מפרש והולך כל הבגדים בפרט ומסיים על כל בגד בפ״ע כאשר צוה ה׳ את משה. ותו קשה למה לא כתיב כאן ואת בגדי בניו כמו בכ״מ. אלא ודאי נכלל ב״כ בכלל בגדי השרד. בגדי יוה״כ אשר לאהרן. ובשביל שלא נתפרש עדיין ענין יוה״כ ע״כ לא באו הבגדים כאן בפי׳ אלא בקבלה וברמז. מש״ה בכ״מ דכתיב ואת בגדי השרד שני הדברים בכלל. דשניהם נקראו לפי הפשט בגדי השרד. משום שנשתיירו אחר תשמישם לגניזה כידוע דבגדי יוה״כ נגנזים. וכן בגדים שהלבישו בהם את כלי הקודש אחר שבאו לא״י נגנזו ולא כמו בכל כלי הקודש. ומש״ה בפ׳ פקודי שנצרך לפרש שמן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד וזה לא קאי על בגדי יוה״כ לכה״ג. מש״ה חזר ופירש הכתוב ויעשו את בגדי הקודש אשר לאהרן היינו בגדי בד של יוה״כ כאשר צוה ה׳ בקבלה כאשר יבואר שם בכל הפרשיות. אבל בשארי פרשיות דכתיב בגדי השרד נכלל בהם ג״כ בגדי יוה״כ. ומעתה אין הוי״ו של ואת בגדי הקודש אשר לאהרן מיותר. דהיינו שמונה בגדים המפורשים. אחר כ״ז מתפרש יפה לשרת בקודש שהוא לשרת בקודש הקדשים. וכן על בגדי המסע הוא כמש״כ הרמב״ן ז״ל שלא נתבאר מפי ה׳ למשה שיעשו כך וכך אלא בדרך כלל. ובצלאל בחכמתו עשה כמה בגדים. ואח״כ הסכים הקב״ה על ידו וצוה שיקחו זה הבגד על כלי זה וזה ע״ז. ובאשר שהיה צריך בכל בגד לעשות לשמה. והוא לא ידע האיך יסכים הקב״ה ע״כ עשה בצלאל כולם לשם ארון הקודש. ואח״כ הורד לכל כלי כמש״כ לעיל כ״ו ל״ז. ויבואר עוד להלן בס״ד: