1
לך רד. רדה מן ההר מיבעי כמו דכתיב וירד משה מן ההר. מזה הגיע דרשת חז״ל בברכות לך רד מגדולתך. ופי׳ ירידה זו הוא. שלא יתנהג עוד ע״י דרך נסי תמיד כמו שהיה משה זרוע תפארתו ית׳ אלא יהיו הליכותיך בהנהגה טבעית ונתן בו טעם ע״ז. כי שחת עמך אשר העלית. בזה שהעלית אותם להתנהג בדרך נס בזה גרם להם שישחתו. מש״ה ראוי שירד ממדרגתו כדרך שאמרו חז״ל בב״ר פצ״ו שפורעין מן הנעבד אע״ג שאינו חייב כלל. מכ״מ הרי נכשלו ע״י. כך ע״י הנהגתו במעלה עליונה זו נכשלו ישראל. ע״כ ראוי ליענש ולירד. וכמש״כ לעיל: