מלאו ידכם. הרגילו עצמכם לעשות אך לה׳ כמש״כ לעיל כ״ט כ׳ במשמעות מלוי ידים:
כי איש בבנו ובאחיו. דבמה שהרגו באותו יום בנו ואחיו שידעו שחטאו ופעולה זו שבאה לידם לעשות אך לה׳ פעלה בלבבם פעולה עזה ונמרצה לעשות כן מכאן ולהבא אך לה׳. מה שלא בנקל היה להם עד כה. ולא היה במלוי ידים. אבל עתה בנקל להרגיל ידיכם לעשות אך לה׳:
ולתת עליכם היום ברכה. עוד תועלת נפלא הגיע לכם במעשה נפלא זה שתהיו ראוים לתת עליכם היום ברכה. דבמה שעשיתם דבר למעלה מטבע אנושי כך תהי׳ השגחה פרטית עליכם למעלה מה״ט והיינו שאמר משה בס׳ דברים י׳ ט׳ ה׳ הוא נחלתו כאשר דבר ה׳ אלהיך לו ונתבאר שם שבבואם בשנת הארבעים למוסרה. ושם קבלו עליהם עול פלפולה ש״ת ובזה השיגו מעלה זו להתברך בשפע כדאיתא ב״מ ע״ז די״ט כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין דבר זה נאמרה בתורה כו׳ וכמש״כ לעיל ט״ו כ״ז ולהלן ר״פ פקודי ובס׳ דברים ומעשה זה שעשו עתה במס״נ גררה להם להשקיע כחם בעסק תורה שאינו מגיע ג״כ רק באופן כזה. כדאיתא בשבת פר״ע אין ד״ת מתקיימין אלא במי שממית עצמו עלי׳ שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל. ועוד כמה מאמרים ומזה הגיע עליהם ברכה. עוד נכלל בזה המאמר שהלוים נתייחדו לברך את ה׳ בשירה יותר מישראל וכהנים והיינו דכתיב בית ישראל ברכו את ה׳ בית אהרן ברכו את ה׳ בית הלוי ברכו את ה׳ ותניא בתוספתא שלהי מס׳ הוריות על פסוקים הללו נמצא ישראל מברכין אחת בית אהרן שתים בית הלוי שלש. ויהיה הפי׳ ולתת עליכם היום מצוה ועסק ברכה. ומזה זכו להיות המה משוררים בבהמ״ק יותר מכהנים וזכו לזה באותו מעשה. משום דשני אופני חסידות המה היינו א׳ מעשה המצוה למעלה מטבע אנושי. ב׳ רוממות הנפש בברכה באהבה ודביקות כמש״כ לעיל בעשרת הדברות ובס׳ דברים ל״ג ח׳ באורך. ובשביל שהראו חסידות במעשה זכו לזו החסידות וזכו מן השמים ברוממות הנפש ג״כ: