וישמע יהושע וגו׳. זה הספור אין בו דבר לענין העגל לפי ראות. ורק הוא בא בזה להעיר במקומו על ענין שנמצא במדרש קהלת ט׳ עה״פ שבתי וראה וגו׳. שני דברים אמר יהושע לפני משה ולא מצא חן. היינו כאן ובעת שאמר אדני משה כלאם. גער בו משה ומה זה העירו רבותינו ז״ל בחקירה זו אלא בא ללמד על מאמרם הנפלא במס׳ ב״ב פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. ובאו בזה המשל לבאר כי כמו שאין בלבנה שום אור בעת שהחמה מזרחת. ואע״ג שידענו שגם הלבנה נבראה להאיר מ״מ בעת שהחמה זורחת אינה משמשת כלום באור. כך בעת שהיה משה באורו לא היה ליהושע שום הארה מן השמים אע״ג שנודע היה שיהיה אור המאיר לישראל והרי ע״כ עלה עם משה להר מ״מ בעת שזרח משה לא היה אור ליהושע כלל. עד שהיה משה קרוב למות כמש״כ בס׳ דברים ל״א י״ד והלאה. ובא הכתוב כאן להראות אותנו אשר לא צלחה ליהושע לדבר לפני משה דבר שיהא נושא חן אע״ג שהיה משה מבין בו כי הוא משכיל על דבר לאשורו: