1
רקח. תערובות:
2
מעשה רוקח. היודע איך לערבם בתחלת הכתישה שלא היו כתישות כל המינים שוה:
3
ממולח. הוא משמעות עירוב יותר עד שא״א להפרישם עוד. וכ״ה לשון מ״ר ויקרא פ״ה משל לשני נסרים שמלחים זב״ז. והיינו מדביק שלא יוכלו להפרדן ומזה נקרא מלח. משום דעיקר השתמשותו הוא לערוב ולהדביקו עם מאכל אחר:
4
טהור. שלא יהא בהם דבר שיגרו׳ בהתערובו׳ בנקל כמו איזה משקה וכדומה. קדש. בשעת העירוב יהי׳ קודש. ומזה למדנו שהמכתשת יהא מקדש כדאי׳ בשבועות די״א: