ואתה קח לך. דייק ואתה. דלא נימא קח לך בשליחות כמו בכל הפ׳ דכתיב בנכח מש״ה כתיב ואתה בעצמך. ופי׳ קח לך אין הפי׳ מנכסיו. אפילו למ״ד ריש מס׳ יומא דבכ״מ דכתיב קח לך משלך. כאן אאל״כ שהרי בפי׳ כתיב והנשיאים הביאו את הבשם וגו׳ ולשמן המשחה והיינו דדייק בגמ׳ שם קח לך סמים. שהיה גם לדורות וא״כ אפשר לומר דבפעם ראשונה יהיה משל משה ואחריו הביאו הנשיאים אבל בשמן המשחה אאל״כ שלא היה נעשה אלא זה הפעם וע״כ צ״ל פי׳ קח לך שיביאו לפניו והוא ישקול וימסור ליד הרוקחים. ויותר נראה משום דכל פעלות שבשמן המשחה עשה משה לבדו שהוא בעצמו היה מושח את הכל ע״כ שייך בזה לשון קח לך. משא״כ דקטרת של כל יום היתה עבודתו ע״י אהרן ובניו:
בשמים ראש. כל מין יש בו הרבה פריטים. בפרי מאכל יש בו הרבה מיני טעמים חשובים ופשוטים. וכן בפרי ריח. יש בו הרבה מינים. ומלכת שבא הביאה בשמים שלא היה כמוהו היינו בחיר אותם המינים שיש בכל הארצות אבל בשבא המה מובחרים. וצוה הכתוב שיהיה הבחיר והראש שבכל המינים מר דרור. לדעת המפרש שהוא מוסק הנוטף מחיה פי׳ הרמב״ן שהחיה בשעה שהיא חפשית המוסק מריח יותר. אולם גם לדעת המפרש שהוא הנוטף מאילן. ג״כ משמעו מעין זה כי כל אילן יש לך מקום גידולו בטבע ומובא למדינה אחרת ועמלים בו לגדלו שמה בתחבולות שהוא כמו בע״כ. אבל בכל התחבולות לא ייטב להתגדל כמו במקום גידולו בטבע וזהו משמעות מר דרור הגדל חפשי ולא בתחבולות:
וקנמן בשם. הוא מלשון קנה ויש ממנו כמה מינים שאינם מריחים כלל ע״כ פי׳ הכתוב כי בשם בשש נקודות מורה שיהי׳ מבשם (ואולי זה כוונת רש״י ע״ש):
מחציתו. רש״י פי׳ משו׳ הכרעה. והראב״ע השיג ע״ז. ויותר נראה שבא לרמז לנו שיש בו שני אופני משיחות. משיחה לכה״ג לתוספת קדושה. משיחה למלך לתוס׳ עוז ע״כ בא לשני חצאים:
וקנה בשם. זהו קנה שאינו אלא בשם ואין בו מין שאינו מריח כלל כמו קנמון מש״ה כתיב בחול״ם דשמו כך הוא קנה בושם: