לך ואספת וגו׳. אחר שהודיע בדרך כלל. הנהגת ה׳ עם ישראל. צוה עליו איך לעשות בשעה זו:
אלהי אבותיכם נראה אלי. הפסיק בתיבת נראה אלי בין אלהי אבותיכם. בין אלהי אברהם וגו׳. להבינם שנראה מתחלה אלי ראיה לחוד שבא בזה להראות שהוא משגיח עליכם שהגזירות לא תכלינה אתכם. ואחר כך בא בשם אלהי אברהם וגו׳ לאמר פקד וגו׳ ובזה מתיישב אריכות הלשון אלהי אבותיכם אלהי אברהם וגו׳ והיה די לומר אלהי אבותיכם אברהם וגו׳ ואינו דומה להא שכתוב כ״פ אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. דשם בא ללמדנו חליפות אופני ההשגחה כמש״כ לעיל ו׳ וט״ו. אבל היכן דכתיב אלהי אברהם יצחק ויעקב לכולם ביחד היינו השגחה נסתרת לכולם בשוה א״כ היינו אלהי אבותיכם והיה לו לכלול עם אברהם וגו׳ אלא הפי׳ שהוא מדבר בשני אופני ראיות. ראיה ראשונה להודיע כי הוא משגיח על ישראל שלא יכלו. ואח״כ היתה הראיה בשם אלהי אברהם וגו׳ לאמר פקד וגו׳:
אתכם. אפילו לא היה נעשה בעולה כ״כ. מ״מ הנני פוקד מצד שאתם בני אברהם יצחק ויעקב. ומה התכלית מזרעם בזה האופן וע״כ הזכיר ה׳ שמות האבות להעיר אהבה לזרעם:
ואת העשוי לכם במצרים. מצד העול הנעשה. וכ״כ הספורנו: