החלב והאליה. פרש״י זה חלב הדקים או הקיבה. והרמב״ן כ׳ לעיל י״ג שהוא החלב שעל הקרב. וע״ז קשה שהרי במעשה כתיב ג״כ את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב. וצ״ל לפי׳ הרמב״ן דשם נכלל בזה החלב המכסה. וגם לפרש״י אינו מובן אמאי פירש הכתוב באיל ולא בפר הקודם. ובקרבנות לדורות לא נזכר בשום מקום זה החלב בפ״ע. אלא נראה לפרש החלב הוא של האליה. ומשום דכתיב בשלמים חלבו האליה תמימה דמשמעו חלבו הוא קצה האליה אשר שם חתיכה של שומן. ועמו כל האליה אע״ג שהוא בשר ואינו קרב בשר בשלמים אלא משום שכך דרך הכבוד להקריב האבר שלם מש״ה קרב גם האליה כדי שיהא תמימה וכמו שביארנו בס׳ ויקרא. מש״ה הוצרך הכתוב לפרש חלבו האליה תמימה. כלומר משום חלבו יביאו האליה תמימה. וכ״ז בשלמים דעלמא משא״כ באיל המלואים שגם שוק הימין קרב ע״כ אפשר להקריב האליה אפילו לא היה החלב עמו מש״ה כתיב החלב והאליה:
ואת שוק הימין כי איל מלואים הוא. בכל שלמים תרומה היא מחלק הבעלים לכהנים כאשר יבואר בסמוך. אבל בשביל שהוא איל מלואים שבו נכלל עבודת העולה והשלמים יחד. מש״ה היה המובחר שבבשר קרב כמו עולה. והוא שוק הימין: