1
ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה. משמע תחלה מן הדם ואחר כך משמן המשחה. ובמעשה כתיב ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח. ויותר פלא דבצווי כתיב הזאות אלו תומ״י אחר זריקת הדם עה״מ. ואח״כ הקטרת אימורים והתנופות. ובמעשה כתיב להיפך. ובאמת לפי הנראה לא היה אפשר לאחר הזאת הדם על אהרן מאומה אחר הזאת הדם על המזבח. שהרי הזאת הדם עה״מ היה בצדי המזבח והדם שותת ויורד והאיך אפשר להמתין כ״כ. מש״ה היה הצווי שתומ״י יקח מן אותו הדם שעל המזבח. שהרי אין הדם יורד במהירות מן כותלי המזבח כמו מים דקליש. אבל במעשה כיון שראה משה שהדם מתעכב בדרך נס ועומד על הכותל. מזה הבין שהרצון שיהיה המעשה של מתן דם מאוחר כל מה שאפשר. ע״כ הקטיר תחלה וגם נתן מן השמן תחלה. והצווי היה באופן שלא יהיו ראוים לנס. וכך דרכה ש״ת בכ״מ וע׳ מש״כ להלן ל״ז ח׳: