ועשית את המזבח. ועשית מזבח מיבעי. אלא משום שכבר כתיב מזבח אדמה תעשה לי מש״ה בא הכתוב לפרש כאן אותו מזבח. ובזה מיושב מה שלא ביאר הכתוב כאן שימלאנו באדמה והוא משום שכבר כתיב מזבח אדמה:
חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע. אלו כתיב חמש אמות רבוע הייתי אומר דרק הרוחב או האורך בזו המדה. ואע״ג דארכו אינו כרחבו מיקרי שפיר רבוע בזה שאינו עגול תדע דבמנחות דל״ה אי׳ תפלין מרובעות הל״מ אר״פ בתפרן ובאלכסונן פרש״י שיהא ארכו כרחבו אלמא דסתם מרובע אפילו אינו ארכו כרחבו. וכן במס׳ עירובין דנ״ה תניא ארוכה כמו שהיא ומפרש בגמ׳ פשיטא ל״צ אלא דאריכא וקטינא מ״ד ליתן לה פותיא אאורכא קמ״ל. והא דס״ד הכי משום דתנן ועושין אותה כטבלה מרובעת וס״ד דארכו כרחבו קמ״ל דהריבוע אינו אלא לשכור את הזויות שלא יהיה עגול. מש״ה כתיב ארכו ורחבו:
רבוע. ה״ז מיותר. שהרי כתיב חמשה על חמשה. והיינו רבוע. וכאן במזבח החיצון אפשר ליישב בפשיטות משום דלדורות לא היה השיעור הזה כלל. רק הריבוע היה לעולם כדאי׳ בזבחים דס״ב מש״ה כתיב רבוע ללמד לדורות. אבל להלן במזבח הפנימי דכתיב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע א״א ליישב כן דהא לעולם נמי היה זה השיעור. אלא בא ללמד שלא יהיה פגום כ״ש כדאיתא שם דמזבח פגום פסול משום שכל מזבח שאין לו כו׳ רבוע פסול. [והא דאי׳ בזבחים דנ״ט דרבוע רבוע לג״ש. אינו מן היתור אלא כך גמר ג״ש. ואע״ג דבמ״ר פ״ו לא משמע הכי]:
יהיה המזבח. מיותר. וכן במזבח הפנימי דכתיב רבוע יהיה. הוא מיותר. תדע שהרי במעשה לא כתיב במזבחות רבוע היה. אלא רבוע. ונראה דמכאן למדו בירושל׳ עירובין פ״ה ה״א שיגעו נביאים הראשונים לכוין את הרוחות. ובמדבר היה הארון מכוין להם את הרוחות. וע׳ מש״כ בס׳ במדבר י׳ כ״א. שהוא מבואר ג״כ בש״ס דילן. אבל לא נתבאר מנין לנו זה ההקפד שיהא ברבוע עולם דוקא. ולדברינו עיקר ההקפד הוא במזבחות דכתיב רבוע יהיה. היינו שיהיה עוד אופן רבוע והרי ג״ז במשמעות רבוע כדאי׳ בעירובין שם מרובעות אין עושין לה זוית. ומקשה פשיטא מ״ד לירבעא ברבוע עולם קמ״ל. והא דס״ד הכי כבר כתבנו שהוא משום דתנן ועושין אותה כו׳ הרי דריבוע עולם בכלל רבוע. ולמדנו מדכתיב רבוע יהיה שיהא עוד ברבוע עולם. ומש״ה לא כתיב במעשה רבוע היה. שזה אינו נוגע למעשה המזבח אלא להעמדתו. ונראה עוד דהא דאי׳ בזבחים בשלמא בית מינכרא צורתו אלא מזבח מנא ידעי. וקשה הא כיון שהכירו כותלי הבית ממילא ידעי לפי חשבון האמות שהיה ההיכל ובין האולם למזבח איה מקום המזבח אלא עיקר הק׳ היאך ידעי לצמצם כ״כ שיהא ברבוע עולם. וע״ע מש״כ להלן כ״ח גבי חשן. ועדיין קשה לשון המזבח. והרי בפנימי לא כתיב המזבח. ונראה דמזה למדו בזבחים דס״ב דכ״מ שכתיב המזבח ה״ה לעיכובא. והיינו משום דחמש אמות אינו לדורות. אבל רבוע הוא לעיכובא: