1
ארך הקרש. לא כתיב האחד כמו ברוחב היינו שביארנו ביריעות. דמש״ה כתיב האחת ללמדנו שמתחלה תהי׳ נגמרת אחת כדי לדעת מדת האמה ואח״כ יעשו כולן כמוה. מעתה בקרשים לא היה נצרך בשביל האורך שיהא האחד. שהרי נעשה למדת היריעות שיהיו מכסים הקרשים באורך משא״כ ברוחב היה אפשר להיות משונים זמ״ז וא״צ אלא לכוין חשבון הרוחב בס״ה בסוף כולן שיהיו כמדת היריעות. מש״ה כתיב האחד:
2
ואמה וחצי האמה. לא ואמה וחצי כמו בשלחן ועוד. ללמדנו שיהא החצי במדת האמה השלימה בצמצום: