1
הקיצונה. פי׳ לא מקצה כמו לעיל ד׳ דמשמעו מקץ קדושה חמורה של קה״ק ונדבקת לקדושה קלה. משא״כ ביריעות עזים עוד נמשך שתי אמות מחוברות השנית על קה״ק. וזהו לשון הקיצונה. דמשמעו בקדושה חמורה ככל היריעה:
2
על שפת היריעה. כאן לא כתיב כלום. שאין שייך לומר ע״ז השפה לא קצה ולא קיצונה. שהרי לא נתעלה השפה בקדושה שגם שתי אמות ממנה היו באותו מעלה: