1
שמן למאר. ולא אמר ולשמן המשחה משום דהין שמן הנאכל לכל אדם היה מצוי ולא נצרך לעשות מזה חשבון הכפיה. משא״כ שמן למאור שהוא נעשה מתחלה בא״א מכל שמן זית לאכילה כאשר יבואר ריש פ׳ תצוה. והוא דבר יקר ואינו נמצא. ובזה נתיישב הא שמונה הכתוב שמן למאור ובשמים לקטרת הסמים בכלל מעשה המשכן יותר מחטים לסולת המנחות או בהמות לקרבן תמידים וכן מפורש במעשה המשכן שעשה בצלאל את לחם הפנים וא״כ נצרכו לסולת ולא נמנה כאן השמן אלא בשביל שהיה דבר יקר ואינו נמצא לקנות אלא בסגולת מלכים ועשירי עם. ועי׳ מש״כ עוד להלן ל״ה כ״ח ובשביל זה כתיב שנוי לשון בסדר הכתוב שם יע״ש:
2
ולקטרת הסמים. סמים מיקרי בשמים כחושים ומעורבים כמו סמי רפואות וזהו קטרת שעל המזבח הזהב. משא״כ בשמים לשמן המשחה היו שלמים וניכרים לעולם שהם בשמים: