לא תזבח על חמץ דם זבחי. לפי הפשט הן אזהרות לברכות הארץ משום שהי׳ מנהג בישראל להביא בחוהמ״ס תודות כדי להקדיש לחמי תודה ויועיל ללחם כמו שאמר הנביא עמוס ד׳ באו בית אל וגו׳ וקטר מחמץ תודה כי כן אהבתם ב״י. ובפ׳ שור או כשב נתבאר יותר. מש״ה הזהירה תורה. דמכ״מ קרבנות חובה שנקראין זבחי לא תזבח על חמץ. כדי להביא ברכה. אלא תוכל להביא נדבה בפ״ע:
ולא ילין חלב חגי עד בקר. לפי שיטת תלמוד דילן בפסחים דנ״ט מיירי בחגיגה של יו״ט ממש שהוא יום ברכה ומשיכת רצון והשפעה ע״י תפלה בשעת הקרבת הקרבן חגיגה. ועיקר תפלה הוא בשעת הקטרת האימורים כדכתיב בדהי״ב כ״ט ובעת החל העולה החל שיר ה׳ וגו׳ וזמן תפלה מיוחד ביום יותר מבלילה כמש״כ לעיל כ״ב כ״ב בפסוק יום צעקתי בלילה נגדך תבוא לפניך תפלתי. דביום שבלילה שלפניו צעקתי נגדך בתורה או בשיר אז ביום תבוא לפניך תפלתי. וא״כ המקריב חגיגתו ולא הספיקה השעה להעלות אימוריו ביום. וע״כ עושין ההקטרה בלילה. וס״ד להלין האימורים עד בוקר כדי שיגיע תועלת המקוה מחלב חגיגה. מש״ה הזהיר ולא ילין חלב חגי עד בוקר וע״ע להלן ל״ד כ״ה: