1
תשמטנה. מלזרוע. כמו שמוט כל בעל וגו׳ והיינו שמיטת ידים מעסוק עמו:
2
ונטשתה. הרחקה לגמרי כמו שדה נטושים שהבעלים עוזבים אותה. ה״נ הרחקה מן הקרקע והיינו אפי׳ אסיפת ספיחים אסור. וכ״כ הרמב״ן ז״ל אלא שלא ביאר:
3
כן תעשה לכרמך לזיתך. דלא נימא בשדה לבן שאין השדה מתקלקל בזה שנוטשה אלא שהתבואה נאכל לאחרים. משא״כ שדה כרם וזיתים קרוב לשבר הענפים במה שבעלים מנטשין. מש״ה כתיב כן תעשה לכרמך לזיתך. וה״ה כל אילן והא דכתיב ביחוד כרם וזית מבואר במכילתא: