1
את עמי. שאין נופלים בפרנסתם עליך אלא בהשגחתי. והיינו עשיר:
2
את העני עמך. או את העני שנופל עליך וכדאי׳ בנדרים דס״ה כל הנופל אינו נופל ליד גבאי תחלה אלא סומך תחלה על קרוביו. וכתיב במקרא עשיר משום אזהרה דרבית ועני משום אזהרה דלא תהיה לו כנושה. והי׳ ראוי לכתוב תחלה אזהרה דנשך על העשיר ואח״כ אזהרה דנגישה על העני. אלא בא ללמד דאזהרה דלא תהי׳ לו כנושה קאי גם על המקבל נשך וכדתנן בפ׳ הרבית: