1
בגפו יצא. לפי הפשט הורה שאי אפשר לישא לו אשה בת חורין שיהי׳ מתבטל עי״ז ממלאכה ואין מ״ע דפו״ר ושבת דוחה ממון אחרים ושיעבודו:
2
ויצאה אשתו עמו. ברור שאין אשתו נקנית להיות לשפחה. ורק בהיות אישה נמכר לעבד מסתמא היא ג״כ רגילה בית אדוניו. והוא זן אותה ומפרנסה כפרש״י והיא עושה איזה מלאכה בבית הקונה. ומלמדנו הכתוב שבכלות שש שנים והעבד יוצא ויוכל להיות שאשתו שכבר הורגלה בית אדוניו להיות משרתת וניזונית שמה נוח לה להיות עוד שמה ולא לצאת עם אישה ולזון בדלות בית אישה. אבל הזהיר הכתוב דתצא עמו בע״כ. ואסור להאדון לעכבה בביתו. וכיב״ז הזהיר הכתוב בס׳ ויקרא כ״ה מ״א לענין בנים של העבד: