1
וגם בעליו יומת. לפי סדר הלשון היה ראוי לכתוב העונש החמור תחלה. ואח״כ העונש הקל וללמדנו שלא נפטר בדרבה מיניה. וא״כ אין הלשון מדויק להקדים מיתת השור לבעליו. אלא בא ללמדנו שאין הכונה יומת ממש אלא בידי שמים. ומ״מ נראה שלא להוציא משמעות יומת מידי פשוטו ג״כ. וה״פ שהוא מיועד לבא לידי מיתה בב״ד שאחר שלא שמר שורו המועד לכך ניכר שקל עליו חומר ש״ד וסופו שיהרוג הוא את האדם. וגם עונשו בידי שמים יביאנו לכך כדכתיב והאלהים אנה לידו. ויומת ע״י גואל הדם או ב״ד: