1
וכי יריבן אנשים. ריב הוא בדברים ועושק כמו ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל וכן הרבה. והיה להמקרא להתחיל הענין וכי יכה איש את רעהו וגו׳ אלא מלמדנו שאע״ג שהניזק גרם לכך בשביל שהכה להמזיק בשוט לשון מ״מ ישנו בדין הפרשה. ובסמוך יבואר עוד נ״מ בזה הריב שקדם להכאה:
2
ולא ימות. הא אם ימות אינו משלם. ל״מ לפי דקיי״ל חייבי מיתות שוגגין פטורין מן התשלומין אפי׳ למ״ד בחולין דפ״א דחייבי מיתות שוגגין חייבין בתשלומין מ״מ אחר שהניזק עומד למות שוב אין לו דין נזק ושבת ורפוי. דכבר נחשב כמת: