1
ומקלל אביו וגו׳. ברבה במדבר פ״ט פי׳ הא דהפסיק הכתוב גונב נפש מישראל בין מכה למקלל. ללמדך שעל דבר זה נתחייב גונב נפש ומכרו לאחר משום שהוא מכה או״א ומקלל. לפי שאינו גדל אצלם ואינו מכירם. וכ״כ הרמב״ן בשם הגאון. ולפי״ז אינו אלא טעם על גונב נפש ולא בא הסמיכות משום מקלל או״א. אבל יש עוד ללמדנו דבמקלל אף ע״ג שאינו מכיר לאו״א שהרי נגנב ונמכר. והוא מקלל אביו ואמו מי שהוא ה״ז חייב מיתה והיינו דיוק מקלל אביו ואמו ולא אב ואם. היינו שהוא אין מזכירם בשמם אלא אומר יקולל אבי ואמי: