1
וישמע אלהים את נאקתם. הוא דבר אחר היינו שצעקו כל אחד בכל הימים בשעת קושי עבודה ועינוים. וזהו הסבר המגיד על המקרא וישמע ה׳ את קולנו כמש״כ וישמע אלהים את נאקתם ביאר בזה שלא נפרש וישמע ה׳ את קולנו היינו מה שצעקנו אל ה׳ אלהי אבותינו. דע״ז כבר כתיב ותעל שועתם וגו׳. וגם בפ׳ תבוא מיותר את קולנו. והכי מיבעי את צעקתנו. אלא הוא דבר בפ״ע. שלבד שנשמע התפלה שהיה ברבים שמע ה׳ את נאקת כל אחד מתוך צרתו. והיינו את קולנו:
2
ויזכור את בריתו וגו׳. דאלו התפלה שנשמע אינה צריכה לטעם הזכרה. שהרי הקב״ה שומע תפלת כל בשר. אפילו של עובד כוכבים. אבל את קול נאקתם שמע מפני שהם בני ברית של אברהם יצחק ויעקב. וזהו לשון המקרא אהבתי כי ישמע ה׳ את קולי תחנוני. פי׳ אפילו אינו בתפלה ותחנה אלא קולי בפ״ע הוא תחנוני: