ואתה תחזה. תפנה את העת לכל האמור ע״י שתסיר מאתך טורח המשפטים:
מכל העם. לא אמר מכל ישראל. הורה ברוה״ק דאפילו אם אין ת״ח להיות דיינים ע״פ התורה. ראוי לעשות מהמון העם כמו ערכאות שבסוריא שהובא בסנהדרין פ״ג. ובשאילתא הנוספת לפ׳ משפטים למד זה הדין ממקרא בס׳ דברים:
אנשי חיל. אינם יראים מב״א להעמיד על הצדק:
יראי אלהים. אחר שהמה מהמון העם יש לדקדק אם המה יראי אלהים. משא״כ אם המה ת״ח תלמידיו של משה כמו שיבואר לפנינו מקרא כ״ה:
אנשי אמת. עוד יש לבדוק אם שכלם ישר ונוכח עם האמת. דיש אדם ירא אלהים ומבקש את האמת אבל אינו מוצא לכוין דעתו אל האמת. והיינו שהתפלל דוד ע״ה נחני ה׳ באמתך. ולא אמר באמת. אלא התפלל שיכוין דעתו לאמת שהוא אמתך. וזהו משמעות איש אמת. שדעתו אמת. ואין הפי׳ שהוא אינו משקר. דא״כ מיקרי דובר אמת:
שנאי בצע. מלבד ששכלו אמת. יהא טבעו לשנוא עולה. שהטבע מסייע הרבה לעשות מה שהדעת נותנת:
ושמת עלהם וגו׳. לא שמשה בעצמו יבחר עד שרי עשרה שהוא מלאכה רבה לבחור ששים אלף איש להעמידם על המשרה הראוי לכל א׳. אלא ישים בצווי. הוא יבחר שרי אלפים. והמה כל שר האלף יבחרו עשרה באלפיהם לשרי מאות. ושרי מאות יבחרו שנים לשרי חמשים וכן לשרי עשרות. וע׳ מש״כ בס׳ דברים א׳ י״ג י״ד. דמתחלה ביקש משה שהכל יבחרו העם מביניהם ואח״כ בחר בעצמו ראשי העם יע״ש: