1
עד בואם אל ארץ נושבת. היינו בסמוך לביאת הארץ שבאו לארץ מיושבת של אדום ומואב ושמה קצו ההדיוטים בו וקראו לו לחם הקלקל. ואף על גב שנענשו ע״ז מ״מ לא היה נוח עוד להם המן ואכלו מתבואת הישוב:
2
את המן אכלו וגו׳. הכשרים שבדור שחבבו את המן אכלוהו עד בואם אל קצה ארץ כנען. והיינו שהקדים הכתוב כאן את המן לאכלו. דידוע כי התיבה הראשונה הוא נושא המאמר כמש״כ בס׳ בראשית מ״ג ט״ז. והוא הדיוק את המן שחביב על המשכיל עליו אכלו וגו׳: