1
וילקטו אותו בבוקר בבוקר. פי׳ במכילתא בשחרית בשחרית. העלה התנא דלא נפרש בכל בקר וא״כ קאי על כל ישראל שלקטו בכל בקר. ומשמעות בקר ידוע שהוא שלש שעות ביום. אבל מדסמך ענין לקצף משה למדנו שיש כאן כונה שניה ומיוחדת לאותם אנשים שהותירו שהי׳ מוכרחין לעמוד קודם אור היום ללקוט. ופי׳ בבוקר בבוקר כדאי׳ ביומא דל״ג בבקר בבקר להקדים וזה היה עונשם שלא הספיק להם ללקט העומר משעה שהאיר היום והיו מוכרחים להקדים:
2
וחם השמש ונמס. שלא יכלו לאחר לקיטתם איזה שעה. דאחר שחם השמש ונמס: