1
זה הדבר אשר צוה ה׳. בקבלה כמו שמתפרש כ״פ לשון צוה:
2
איש לפי אכלו. כבר נתבאר שהוא לפי הרגל אכלו. אם דק מחספס או דק ככפור. או אינו מלא כ״כ. וע׳ לעיל י״ב ד׳:
3
איש לאשר באהלו תקחו. לא שיהא מחויב כל איש לאכול עומרו אלא כל אשר באהלו יכולים לאכול עומר שלו ונכלל בזה דאפילו מי שנכנס לאהלו רשאי להאכילו. אבל לא למכור ולהוציא לחוץ: